ההוצאה לאור
הוצאת ה .לייוויק (ה. לייוויק פֿאַרלאַג), תל-אביב
קיומה בימינו של הוצאת הספרים ה. לייוויק-פארלאג הוא במובן מסוים, נס. איך ייתכן שכל-כך הרבה מוסדות יידיש סגרו את שעריהם, והוצאת ה. לייוויק עדיין ניצבת איתן, מפתיעה את הציבור ברחבי העולם בספרים חדשים מכל הסוגים? לא ננסה לפענח את הסיבות לכך, אך דבר אחד ברור: הדמויות המובילות כיום את בית לייוויק בתל-אביב, מרגישות חלק מיידישלאַנד - כפי שהיה בעבר, ואין ספק שפעילות ברוכה זו היא חלק בלתי נפרד מהעשייה והקיום.
צוות ההוצאה לאור עובד בהרמוניה, באווירה ידידותית ובתחושה ברורה שהם ממלאים משימה משמעותית: להמשיך ולהוציא לאור ספרים חדשים ומעניינים ביידיש ולהפיץ אותם ברחבי העולם.
מאז הקמת מדינת ישראל, היו מו"לים שונים שהדפיסו באופן ספורדי ספרי יידיש, רובם בתל-אביב. מנורה הייתה כנראה ההוצאה המפורסמת ביותר.
במהלך שנות ה-60 וה-70, צמחו שתי הוצאות לאור שהיו ידועות מאד: הוצאת י.ל. פרץ והוצאת ישראל-בוך. הראשונה מזוהה עם תנועת "פועלי ציון", שהיו באופן מסורתי בעלי גישה חיובית לשפה היידית, אך גם קידמו את העברית. ההוצאה פרסמה הרבה ספרים חשובים, כולל ספריו של בשביס זינגר. הייתה להם חנות ספרים משלהם ברחוב ברנר 14 בתל-אביב, שהייתה בפתחו של בניין ענק. הם גם הדפיסו ספרים של סופרי יידיש מפורסמים מחו"ל, וספריהם הופצו יפה ברחבי העולם. ישראל-בוך הייתה קשורה למפלגת השמאל - "מפ"ם" והוציאה גם היא מספר לא מבוטל של ספרי יידיש.
במהלך שנות ה-80 ואחרי עלייה גדולה של סופרי יידיש מברית-המועצות לשעבר, איגוד סופרי ועיתונאי יידיש בישראל החליט להקים הוצאה לאור עצמאית משלהם, משום שההוצאות האחרות שהוזכרו לא הצליחו לקבל מספר כה גדול של ספרים וכתבי-יד חדשים. ההוצאה נקראה הוצאת ה. לייוויק (ה. לייוויק-פארלאג). עד סוף המאה העשרים, הוצאות י.ל. פרץ וישראל-בוך, מסיבות שונות, נעלמו. הוצאת ה. לייוויק נותרה היחידה בישראל, ובעולם בכלל, המוציאה לאור ספרי יידיש מיד שנה. כיום יש מו"ל צעיר ודינמי נוסף: אולניאנסקי – הפועל בשוודיה, ומתמחה בספרות ילדים ביידיש.
הוצאת ה. לייוויק פרסמה עד כה כ-150 כותרים. רובם ביידיש כמובן, חלקם דו-לשוניים (יידיש-עברית, עברית-יידיש ויידיש-אנגלית). ספר ראשון ביידיש (מתורגם מאנגלית) מאת הפרופסור הידוע, אילן סטבנס, מתוכנן להתפרסם בקרוב.
רוני כהן הוא מנהל ההוצאה לאור, בסיוע דניאל גלאי ומלומדים שונים הסוקרים את כתבי-היד המוצגים. מתרגמים מנוסים היטב משפות שונות כמו: רבקה בסמן בן חיים, ישראל רודניצקי, שלמה לרמן וברוריה וויגנד תרמו מכישרונם, כדי להרחיב את קהל הקוראים ולמשוך חברים ותומכים חדשים.
אנו גאים מאוד בכך שהקטלוג שלנו כולל כותרים של המשוררת מלונדון, ברוריה וויגנד, של רבקה בסמן בן חיים, וגם ספרי פרוזה מאת דוד כץ, שירה גורשמן, מרדכי צאנין, הירש אושרוביץ, דניאל גלאי, אתגר קרת, רוני סומק ורבים אחרים.
בשנות ה-90 יצא לאור פרויקט יוצא-דופן: אנתולוגיה בשני כרכים של ספרות יידיש במדינת ישראל, ומאיר ילין העורך הראשי. האנתולוגיה מציגה עבודות, ביוגרפיות ותמונות של למעלה מ-300 סופרים ביידיש.
פעילותה של הוצאת ה. לייוויק נתמכת כיום, בחלקה, על-ידי הרשות הלאומית לתרבות יידיש, ועל-ידי קרנות ותורמים פרטיים אחרים. שלושה כותרים יוצאים לאור מדי שנה,
לפעמים יותר, עם שירה, פרוזה, מחזות ומאמרים. להוצאה יש כבר תכנית עבודה לשנתיים הקרובות.
אנו מתעניינים במיוחד ביצירותיהם של סופרי היידיש החדשים (ממדינות שונות), שכן הם מעשירים את הספרות שלנו, משקפים את חיינו המודרניים ומצביעים כי לספרות היידיש עדיין יש מה לומר, וברמה האמנותית הגבוהה ביותר.
ספרים הם נשמות. נשמות אלו מחפשות את הקוראים החדשים שלהן!
קיומה בימינו של הוצאת הספרים ה. לייוויק-פארלאג הוא במובן מסוים, נס. איך ייתכן שכל-כך הרבה מוסדות יידיש סגרו את שעריהם, והוצאת ה. לייוויק עדיין ניצבת איתן, מפתיעה את הציבור ברחבי העולם בספרים חדשים מכל הסוגים? לא ננסה לפענח את הסיבות לכך, אך דבר אחד ברור: הדמויות המובילות כיום את בית לייוויק בתל-אביב, מרגישות חלק מיידישלאַנד - כפי שהיה בעבר, ואין ספק שפעילות ברוכה זו היא חלק בלתי נפרד מהעשייה והקיום.
צוות ההוצאה לאור עובד בהרמוניה, באווירה ידידותית ובתחושה ברורה שהם ממלאים משימה משמעותית: להמשיך ולהוציא לאור ספרים חדשים ומעניינים ביידיש ולהפיץ אותם ברחבי העולם.
מאז הקמת מדינת ישראל, היו מו"לים שונים שהדפיסו באופן ספורדי ספרי יידיש, רובם בתל-אביב. מנורה הייתה כנראה ההוצאה המפורסמת ביותר.
במהלך שנות ה-60 וה-70, צמחו שתי הוצאות לאור שהיו ידועות מאד: הוצאת י.ל. פרץ והוצאת ישראל-בוך. הראשונה מזוהה עם תנועת "פועלי ציון", שהיו באופן מסורתי בעלי גישה חיובית לשפה היידית, אך גם קידמו את העברית. ההוצאה פרסמה הרבה ספרים חשובים, כולל ספריו של בשביס זינגר. הייתה להם חנות ספרים משלהם ברחוב ברנר 14 בתל-אביב, שהייתה בפתחו של בניין ענק. הם גם הדפיסו ספרים של סופרי יידיש מפורסמים מחו"ל, וספריהם הופצו יפה ברחבי העולם. ישראל-בוך הייתה קשורה למפלגת השמאל - "מפ"ם" והוציאה גם היא מספר לא מבוטל של ספרי יידיש.
במהלך שנות ה-80 ואחרי עלייה גדולה של סופרי יידיש מברית-המועצות לשעבר, איגוד סופרי ועיתונאי יידיש בישראל החליט להקים הוצאה לאור עצמאית משלהם, משום שההוצאות האחרות שהוזכרו לא הצליחו לקבל מספר כה גדול של ספרים וכתבי-יד חדשים. ההוצאה נקראה הוצאת ה. לייוויק (ה. לייוויק-פארלאג). עד סוף המאה העשרים, הוצאות י.ל. פרץ וישראל-בוך, מסיבות שונות, נעלמו. הוצאת ה. לייוויק נותרה היחידה בישראל, ובעולם בכלל, המוציאה לאור ספרי יידיש מיד שנה. כיום יש מו"ל צעיר ודינמי נוסף: אולניאנסקי – הפועל בשוודיה, ומתמחה בספרות ילדים ביידיש.
הוצאת ה. לייוויק פרסמה עד כה כ-150 כותרים. רובם ביידיש כמובן, חלקם דו-לשוניים (יידיש-עברית, עברית-יידיש ויידיש-אנגלית). ספר ראשון ביידיש (מתורגם מאנגלית) מאת הפרופסור הידוע, אילן סטבנס, מתוכנן להתפרסם בקרוב.
רוני כהן הוא מנהל ההוצאה לאור, בסיוע דניאל גלאי ומלומדים שונים הסוקרים את כתבי-היד המוצגים. מתרגמים מנוסים היטב משפות שונות כמו: רבקה בסמן בן חיים, ישראל רודניצקי, שלמה לרמן וברוריה וויגנד תרמו מכישרונם, כדי להרחיב את קהל הקוראים ולמשוך חברים ותומכים חדשים.
אנו גאים מאוד בכך שהקטלוג שלנו כולל כותרים של המשוררת מלונדון, ברוריה וויגנד, של רבקה בסמן בן חיים, וגם ספרי פרוזה מאת דוד כץ, שירה גורשמן, מרדכי צאנין, הירש אושרוביץ, דניאל גלאי, אתגר קרת, רוני סומק ורבים אחרים.
בשנות ה-90 יצא לאור פרויקט יוצא-דופן: אנתולוגיה בשני כרכים של ספרות יידיש במדינת ישראל, ומאיר ילין העורך הראשי. האנתולוגיה מציגה עבודות, ביוגרפיות ותמונות של למעלה מ-300 סופרים ביידיש.
פעילותה של הוצאת ה. לייוויק נתמכת כיום, בחלקה, על-ידי הרשות הלאומית לתרבות יידיש, ועל-ידי קרנות ותורמים פרטיים אחרים. שלושה כותרים יוצאים לאור מדי שנה,
לפעמים יותר, עם שירה, פרוזה, מחזות ומאמרים. להוצאה יש כבר תכנית עבודה לשנתיים הקרובות.
אנו מתעניינים במיוחד ביצירותיהם של סופרי היידיש החדשים (ממדינות שונות), שכן הם מעשירים את הספרות שלנו, משקפים את חיינו המודרניים ומצביעים כי לספרות היידיש עדיין יש מה לומר, וברמה האמנותית הגבוהה ביותר.
ספרים הם נשמות. נשמות אלו מחפשות את הקוראים החדשים שלהן!
